נאמנותו של פרשן המקרא
נאמנותו של פרשן המקרא על החירות הפרשנית פורסם לראשונה באדמות ו' בית מורשה נאמנותו של פרשן המקרא *** עקרון שבעים פנים לתורה הגיע לשיאים חדשים בעולם המודרני. אף שאין הוא מופיע בלשון זו בדברי חז"ל הרי הפטיש המפוצץ סלע דומה לו במובנו הפנימי. דברי תורה סובלים פירושים הרבה, וברבדים שונים. […]
חוק ומשפט שלפני מתן תורה ומשמעותו הפוליטית
יובל שרלו חוק ומשפט שלפני מתן תורה ומשמעותו הפוליטית מבוא: אופייה הספרותי של התורה מלמד על כך כי שתי סוגות (ז'אנרים) שליטות ברוב מוחלט של פסוקיה: הז'אנר המשפטי-מצוותי והז'אנר הסיפורי. בחלק הראשון של התורה, עד מתן תורה, אנו מוצאים בעיקר את הז'אנר הסיפורי. התורה מספרת את תולדות האנושות בעולם, מיום ברוא א-להים את […]
ובערת הרע מישראל – על מדיניות הפרסום של ידיעות מביכות
מבוא קצר: מאמר זה עוסק באחת השאלות היסודיות ביותר בענייני עיתונות, והיא השאלה האם קיימת מדיניות יהודית לשאלת הפרסום של פרשיות מביכות. מאמר זה נכתב מתוך אמונה עמוקה שהמשמעות העמוקה של עיתון הנוהג על פי ההלכה אינה מצטמצמת לעובדה שהעיתון מדווח על אירועים בחצרות חסידים או על קיומם של שיעורי תורה בלבד. להפך, עיקר משמעותו […]
פתיחת שער לעולם המידות זמן גאולה
פתיחת שער לעולם המידות זמן גאולה: בפירושו לפרשת וישלח חוזר ר"י אברבנאל לבירור שהתחיל כבר בימי חז"ל, ובניסיון להבין את יעקב אבינו: השאלה הה' ביראת יעקב ופחדו כמו שכתוב ויירא יעקב מאד וייצר לו. והנה הש"י במראות הסלם הבטיחו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, וגם עתה מקרוב בבית לבן אמר לו שוב אל […]
היחס הראוי של מדינת ישראל לזרמים הלא-אורתודוכסיים
יובל שרלו היחס הראוי של מדינת ישראל לזרמים הלא-אורתודוכסיים סוגיית "היחס הראוי של מדינת ישראל לזרמים הלא-אורתודוכסיים" מחייבת אנציקלופדיה ולא מאמר קצר מסוג זה. זאת בשל העובדה שיש צורך בפרק ארוך מאוד של הגדרות: מהי אורתודוכסיה, וכיצד ניתן לשרטט את עקרונותיה ואת עמדותיה, בעיקר לאור השינויים הגדולים שהיא עצמה עוברת, והקשת הרחבה של תת-תנועות […]
זדונות נעשים כזכויות ממש
זדונות נעשים כזכויות ממש …ואם יבא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ד' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים […]
זבחי שלמים עלי
"זבחי שלמים עלי"* / הרב יובל שרלו זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי (משלי ז', יד) חלקו הראשון של ספר ויקרא חתום לרוב בפני לומדי התורה. התחום שבו עוסקים הוא קדשים וטהרות ואלה הם מהתחומים "הלא מציאותיים" ולכן הלא נלמדים. העובדה שהלימוד אינו ממומש במעשה גורמת לאי-ידיעת מושגים בסיסיים ומשום כך המפגש הראשון עם תחומים אלה […]
ההתייחסות החילונית לחגים 2#
האם גם ה"דת" להתפשר בדיון על זהותה היהודית של מדינת ישראל
האם יכולה גם ה"דת" להתפשר בדיון על זהותה היהודית של מדינת ישראל* הצגת הנושא: הגדרתה של מדינת ישראל כ"מדינה יהודית דמוקרטית" יצרה יצור שהוא אנדרוגינוס. מדובר בערבוב שני מקורות סמכות: מקור סמכות אחד הוא המקור הדמוקרטי הקלאסי, ומקור סמכות שני הוא "היהדות" – תהא פרשנות מונח זה אשר תהא. ניתן להקהות את עוקצה של […]
התנועה המכלילה – יסודות הלכתיים ורעיוניים
יובל שרלו התנועה המכלילה – יסודות הלכתיים ורעיוניים א. "ויחן שם ישראל נגד ההר" לדברי המדרש (ילקוט שמעוני, יתרו, ער"ה), לשון יחיד שנאמרה בפסוק זה מלמדת כי האומה הישראלית ניצבה במעמד הר-סיני כאיש אחד בלב אחד. על אף העובדה שהאומה הישראלית מורכבת משנים-עשר שבטים שונים ומגוונים, ההתייצבות סביב הר-סיני נעשתה באחדות מלאה. אמנם, אין […]