יום העצמאות באינתיפאדה
"כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני איכה אוכל להורישם. לא תירא מהם, זכור תזכור את אשר עשה ד' אלוקיך לפרעה ולכל מצרים" – בדברים אלה מלמדת התורה על אחת ממשמעויות זיכרון יציאת מצרים. אין הזיכרון ההיסטורי עומד לעצמו, ואין מטרתו להשיב אותנו אל העבר. עיקר יסודו של הזיכרון ההיסטורי הוא להוות עוגן התמודדות עם […]
פוסט מודרניזם וזהות יהודית רבת-גוונים
פוסט מודרניזם וזהות יהודית רבת-גוונים הרב יובל שרלו דברים שנאמרו בכנס ואן ליר, 19/1/2007 במאמר זה אבקש לתאר את טיבו של מפגשי עם רשת האינטרנט במסגרת עבודתי כרב. המפגש עם הרשת חולל בי כמה תובנות עמוקות לגבי טיב עבודתי בסיטואציה תרבותית פוסט מודרנית ובחינת טיב עבודתו של רב ברשת יכולה להיות אפיון לשאלה […]
טעמי הקרבנות של הרמב"ם במשנת הרב קוק
טעמי הקרבנות של הרמב"ם במשנת הרב קוק מבוא: כל הלומד את משנת הרמב"ם מעלה, בצורה זו או אחרת, את שאלת היחס שבין מורה הנבוכים לבין היד החזקה. הפער הראשוני הנראה לעין הוא גדול. במורה הנבוכים מצטייר הרמב"ם, כמי שקיבל על עצמו את הכרת העולם האריסטוטאלית, ומתוכה הוא קורא את התורה. הרמב"ם לא העמיד […]
טבעיות החיים
ספר התורה פותח בסיפור בריאת העולם והאדם, בתולדות האנושות, בחיי האבות והבנים, בשעבוד מצרים ובגאולה ממנה – כל זה הרבה הרבה לפני מתן תורה. ריבונו של עולם לא פתח את התורה עצמה ב"אנכי ד' א-להיך" ובמתן עשרת הדיברות, אלא בסיפור הבריאה, מעשי בני האדם והדרכים בהם העולם התנהל קודם שניתנה התורה. העולם התנהל במלוא עוזו […]
חשיבות המניע לעשיית מעשים
חשיבות המניע לעשיית מעשים אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם? משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה, זה שאכלו לשום מצוה וצדיקים ילכו בם וזה שאכלו לשום אכילה גסה ופושעים יכשלו בם (נזיר כג ע"א). […]
חליפת מכתבים בעניין הענווה והחידוש בין הרב קוק לרב דוד הכהן
יובל שרלו חליפת מכתבים בעניין הענווה והחידוש בין הרב קוק לרב דוד הכהן הערה על פרדוקס הענווה מבוא ב'עיון' כרך מ"ד סקר דניאל סטטמן "כמה פתרונות לפרדוקס הענווה במקורות היהודיים". מסקנתו הייתה כי ישנם, למעשה, שלושה מודלים להבנת מקורה של הענווה: האחד, העמדת האדם מול ישים אשר בהשוואה אליהם הוא מרגיש נחות באמת. העמדה […]
נאמנותו של פרשן המקרא
נאמנותו של פרשן המקרא על החירות הפרשנית פורסם לראשונה באדמות ו' בית מורשה נאמנותו של פרשן המקרא *** עקרון שבעים פנים לתורה הגיע לשיאים חדשים בעולם המודרני. אף שאין הוא מופיע בלשון זו בדברי חז"ל הרי הפטיש המפוצץ סלע דומה לו במובנו הפנימי. דברי תורה סובלים פירושים הרבה, וברבדים שונים. […]
חוק ומשפט שלפני מתן תורה ומשמעותו הפוליטית
יובל שרלו חוק ומשפט שלפני מתן תורה ומשמעותו הפוליטית מבוא: אופייה הספרותי של התורה מלמד על כך כי שתי סוגות (ז'אנרים) שליטות ברוב מוחלט של פסוקיה: הז'אנר המשפטי-מצוותי והז'אנר הסיפורי. בחלק הראשון של התורה, עד מתן תורה, אנו מוצאים בעיקר את הז'אנר הסיפורי. התורה מספרת את תולדות האנושות בעולם, מיום ברוא א-להים את […]
ובערת הרע מישראל – על מדיניות הפרסום של ידיעות מביכות
מבוא קצר: מאמר זה עוסק באחת השאלות היסודיות ביותר בענייני עיתונות, והיא השאלה האם קיימת מדיניות יהודית לשאלת הפרסום של פרשיות מביכות. מאמר זה נכתב מתוך אמונה עמוקה שהמשמעות העמוקה של עיתון הנוהג על פי ההלכה אינה מצטמצמת לעובדה שהעיתון מדווח על אירועים בחצרות חסידים או על קיומם של שיעורי תורה בלבד. להפך, עיקר משמעותו […]
פתיחת שער לעולם המידות זמן גאולה
פתיחת שער לעולם המידות זמן גאולה: בפירושו לפרשת וישלח חוזר ר"י אברבנאל לבירור שהתחיל כבר בימי חז"ל, ובניסיון להבין את יעקב אבינו: השאלה הה' ביראת יעקב ופחדו כמו שכתוב ויירא יעקב מאד וייצר לו. והנה הש"י במראות הסלם הבטיחו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, וגם עתה מקרוב בבית לבן אמר לו שוב אל […]