כללי הפסיקה בענייני עובדין דחול
יובל שרלו כללי הפסיקה בענייני עובדין דחול שאלה: האם "עובדין דחול" הוא דין דרבנן ויש להתייחס אליו כאל גזירה שנוהגות בה הקולות המקובלות – בדבר מצווה, אמירה לגוי וכדו' – או שמדובר בדין מהותי יותר, או אפילו בעניין דאורייתא. פתיחה: הצגת השאלה וגבולותיה: בפירושו לתורה דן הרמב"ן בהגדרת המושג "שבתון" בתורה. דבריו […]
כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות ה
? לחץ כאן להורדת קובץ PDF המלווה את השיעור
כיצד מתמודדים עם המידות הרעות ?
יובל שרלו כיצד מתמודדים עם המידות הרעות ? מבוא: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד – טוב מאוד זה יצר הרע". בדברים אלה תיארו חז"ל את שלמות הבריאה ביום האחרון לימי העשייה של ריבונו של עולם. יצר הרע אף הוא שלמותו של העולם. בלעדיו לא היה העולם שלם, ועל כן רק […]
כיצד ללמד את השואה
בס"ד כג אדר ראשון ה'תשס"ג שלום לברכה לשאלתכם כיצד ללמד את השואה וכיצד להתמודד עימה מבחינה רוחנית, אנסה להציב מהלך חינוכי בן ארבעה פרקים: א. אין אנו יודעים: לימוד זה אינו ייחודי לשואה, ויש להכניס אותו כיסוד גדול בכל תחומי האמונה, ובכל תחומי השאלות על הקב"ה. זו התשובה הראשונה לשאלות נוספות […]
כבוד השם וקדושתו בירושלים
כבוד ד' וקדושתו בירושלים א "כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ד' צב-אות"; " ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם ד'. רם על כל גוים ד' על השמים כבודו" – פסוקים אלו ודומיהם הרבים מבטאים את ייחודה של אמונת ישראל. […]
המקום אשר בחר ד'/ ליום ירושלים
המקום אשר בחר ד'/ ליום ירושלים שמה של ירושלים כשם אחד אינו מוזכר במקרא. אנו מכירים את שמה של ירושלים מפוצל בלבד – כאשר מסופר על מעשה אברהם בשחרור מלך סדום ועמו נקרא מלכיצדק מלך "שלם", ובכך הוא מבטא את חלקו השני של שמה של ירושלים; כאשר רואה אברהם אבינו את ההר מרחוק ושם […]
יסודות השיטה הציונות הדתית
יסודות השיטה ייעודו של עם ישראל הוא להקים ממלכת כהנים וגוי קדוש בארץ. זהו הייעוד שנחרת בתודעת האומה קודם למעמד הר סיני, והתורה כולה מכוונת להגשמת משימה זו. אין פניה של התורה לדבקותו האישית של האדם בריבונו של עולם בלבד, או לזכייה בגן העדן האישי הפרטי. גם לאלה מקום, וגם הם קיימים במהותה של תורת […]
יסודות האתיקה הרבנית
? לחץ כאן להורדת קובץ PDF המלווה את השיעור
יחסי אישות מתוך בצלמו
ה. ודבק באשתו עדיין לא נמצאה הדרך הראויה לדון בענייני אישות בציבור. בעולם המקרא ובעולמם של חז"ל אנו מוצאים כי לא הייתה התעלמות משאלות אלה, אולם הן נידונו בדרכה המיוחדת של הלשון המקראית. ייחודה של לשון המקרא ולשון החכמים טמונה בעובדה שהיא מטילה את חובת ההבנה על השומע. המקרא אינו מאריך במילים. עניינים מסובכים ומורכבים, […]
יוסף הצדיק למוסדות שכם
מאז נאומו הידוע של הרב קוק לזכרו של הרצל, כמה ימים לאחר עלייתו ארצה, שלימים נקרא 'המספד בירושלים', הוטמעה בנו ההכרה כי חלוקת התפקידים בין משיח בן דוד ומשיח בן יוסף מאופיינת בדמותו של יוסף הצדיק מחד ודוד מלך ישראל מאידך. בשל כך, נתפשת דמותו של יוסף כדמות המופקד על ענייני החומר של האומה הישראלית. […]