שלום הרב, בתור דתי אני מרגיש בתוכי צורך להשתוות לתרבות מסביבי בכמה מרכיבים שלה. אני לא מדבר על חלקים שעומדת ביסודם איזה פילוסופיה (איתם אני משתדל לאתגר את העולם כמו שאני מכיר ואם יש אמת בדבריהם, לקבל), אלא על סימנים חיצוניים כמו לימוד אנגלית, לצאת לעבוד (חוץ מהחובה הלכתית לעבוד או הצורך הפשוט להתפרנס) וכד'. כשאני מסתכל על חלקים אחרים בחברה הדתית אפשר לראות שהרבה מאוד לא מרגישים כמוני ואני חש סלידה מסוימת מהם, תחושה שיש פה איזה חילול ה' מסוים. השאלה שלי היא האם לתחושה שלי יש תוקף אמיתי? האם באמת התורה רוצה שאנחנו ניחשב מהמתקדמים יותר בדור ובחברה ושלא ניתפס בתור נבעכים? האם יש עוד שיקול חוץ מחילול ה' (שיכול להיות שגם אין לו גדר הלכתי אמיתי לעניין זה) לטובת או לרעת הצורך שאני מרגיש? שוב , אני לא מדבר מהצד התרבותי פילוסופי אלא מסימנים פשוטים יותר של התרבות.
