קיום מצוות ללא אמונה ברורה

שלום וברכה

הנושאים כבדי המשקל שפתחת להם שערים מחייבים כתיבת ספרים שלמים על כל נושא, וקשה לתת להם את תשומת הלב הראויה להם בתשובה קצרה באתר אינטרנט. ראה אפוא את הדברים שאני כותב רק כתחילת פתיחת המנעול, ולא כבירור הראוי לשאלותיך כבדות המשקל.

אכן, א-לוהים הוא נגלה ונכסה. מחד גיסא, אנו מאמינים בא-לוהים ומשוכנעים בנוכחותו; מאידך גיסא, כשאנו מנסים לברר לעצמנו מהו בדיוק אותו א-לוהים שאנו מאמינים בו – הוא נעלם מעינינו, ואין לנו שום יכולת לומר שום דבר משמעותי על מהות וטיבו. אמת הדבר, שהדבר נכון גם ביחסנו האחד לשני. אני מכיר היטב כל אדם שאני פוגש, ומאידך גיסא – שאני צריך להגדיר ולדעת במדויק את נשמתו, אין לי כלי כלשהו להגדיר או להסביר מהו אותו אדם שאני עומד מולו. כמובן שהדברים מסובכים יותר כשאנו עוסקים בא-לוהים, אולם ברמה העקרונית זה אותו הדבר. לכן, אנו נעים בחיי האמונה בין הוודאות ובין חוסר הידיעה, וזהו חלק בלתי נפרד מחיים אלה. אם תרצה, תוכל לקרוא על כך מעט ב: https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=7673

אני חושב שאפשרי מאוד לקיים מצוות ללא הפן של שכר ועונש. הדימויים ליחסי הקב"ה ועם ישראל אינם רק דימויי רועה וצאן או מלך ועבדים צייתנים, אלא גם "כי אנו רעייתך ואתה דודנו", וכל שיר השירים עוסק בדימוי הזה. זהו דימוי של רצון, של אהבה, של קירבה, של ברית, ושל הליכה משותפת. קיום המצוות נובע מהרצון העמוק ולא מהכפייה, מאמונה בחיבור ובדביקות עם ריבונו של עולם ולא מהפחד.

עם חוסר האמת המוחלטת – כולנו חיים, כאמור. ברם, עם חוסר משמעות של מהות המצוות והקשר בינם לבין הקב"ה – בלתי אפשרי. הלוא זה מה שאנחנו מדגישים בכל ברכה לפני מצווה – "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", ואנו מדגישים בכך את העובדה שאנו עושים את הדברים מכוח הציווי הא-לוהי, ובשל העובדה שיש לכך משמעות אמונית עמוקה.

ויש עוד הרבה דברים הקשורים בכך, ואם תרצה להמשיך – נמשיך.

כל טוב ויישר כוח על השאלות