אני חוזרת בתשובה, בת …., גמלאית מע' הביטחון. לאור המציאות נושאת נשק והשאלה הינה איזון בין צניעות בלבוש לבין צורך מבצעי כגון נשיאת נשק בטוחה שחצאית לא מאפשרת, וודאי גם לא התנהלות ראויה בזמן פיגוע אפילו ברמת הגנה עצמית. לא מדובר במשהו חד פעמי כמו טיול , אלא יום יום (אזרחות ולא מיל') במצב אופטימלי ביטחונית הלבוש הראוי הוא דגמ"ח /חולצה מכופתרת . לכל הדעות מדובר בלבוש "כלי גבר" (גם כמובן הנשק..) הכשירות שלי הינה מצב "בדיעבד", קרי אני זה כבר מה שיש . מה ההנהגה הנכונה עבורי?
שלום וברכה
ברוכה הבאה.
אני כמובן לא יכול לקבוע מהי המציאות הבטחונית, ועד כמה ראוי שאנשים יישאו נשק כדי להתמודד עימה, כאשר יש לנשיאת הנשק השלכות נוספות, כגון אתו שכתבת.
נראה לי ממה שאני שומע שישנה חשיבות לנשיאת הנשק הזו, ויש בו יכולת למנוע מצבים של פיקוח נפש ממש.
ועל כן הנשק עצמו – מותר.
ברם, נכון לעשות את זה, ככל שניתן, בלי לפגוע ביסודות הלבוש, ולא להזדרז להגדיר את המצב כפיקוח נפש שדוחה כמעט הכל.
ולכן, אם יש אפשרות ללבוש מכנסיים נשיות, שגם מובחנות ממכנסיים גבריים וגם מאפשרים שימוש יעיל בנשק; אם יש אפשרות ללבוש חצאית עם חגור סמוי לאקדח, שלא יפריע את השימוש בו ויאפשר להתנהל כראוי בזמן אירוע וכדו' – כך צריך לנהוג, ועל ידי כך לעשות את שני הדברים כאחד: גם לכונן מציאות בטחונית טובה יותר, וגם לשמור על דיני הלבוש שבהלכה.
אם אין דרך לעשות זאת – יש לוודא עם מי שאת סומכת עליו/ה בתחומי הערכת הסכנות, ורק אם אכן יש הערכה לסכנה ממשית – לשנות את הלבוש לדגמ"ח וכדו'.
כל טוב ויישר כוח גדול
