חדשות לבקרים שומעים על איזורים במח שאחראים על רגשות ודחפים כאלו ואחרים, שלצורך הופעתם נדרשים הורמונים שונים ( כך למשל מופיע בקישור זה: https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 ) כגון דופמין לדחף החיפוש והסקרנות, דחף ה"אכפתיות" מופעל על ידי אסטרוגן, פרולקטין, פרוגסטרון ואוקסיטוצין כפי שמופיע שם בכתבה.
אחד הדברים שתמיד הכי חיזקו אותי באמונה היה ההתבוננות על הצמא האין סופי של הנפש, חיפוש המשמעות והרצון לטוב שתמיד שאלתי את עצמי מניין כל התחושות העמוקות הללו שלא נותנים לי מנוח אם לא מהנשמה….והנה באים מחקרים כמו הנ"ל ומראים לי שאלו בסה"כ הורמונים המצויים בגוף ואולי אפילו בזה של בעלי החיים בצורה כזאת או אחרת. כיצד מתיישבים הדברים ?! האם אין לנפש ונשמה רצון עצמי הנמשך ממנו יתברך ועל כן היא מרגישה את ההרגשות הנ"ל ?
תודה רבה מראש,
שי