יש דין בשו"ע הלכות תפילין שמחייב את הסופר לכתוב את האותיות לפי הסדר (שלא כסידרן)ולכן לא ניתן לתקן תפילין ומזוזות אם כבר התקדמת הלאה בכתיבה .
כיצד יתכן שהרמבם לא שמע על זה בכלל כל עוד ולפי השו"ע זה מדאורייתא ומיזה יצאו הרבה דינים לפרטי פרטים?
גם מקור הלימוד של השו"ע הוא מהפסוק והיו הדברים שדרשו בהווייתן יהיו גם הוא לא דיבר על כסידרן בכלל אלא על דיני קריאת שמע
איך נוצר כזה מצב בהלכה ? תודה רבה
שלום וברכה
החובה לכתוב את התפילין והמזוזות לפי הסדר מופיעה כבר במכילתא, וראשונים רבים למדו את הדין הזה: תוס', רא"ש וכדו'.
האם היא לא מופיע ברמב"ם ?
"וצריך להזהר במלא וחסר עד שיהיו ארבעתן כתובות כמו שהן כתובות בספר תורה הבדוק שאם כתב החסר מלא פסול עד שימחק היתר ואם כתב המלא חסר פסול ואין לו תקנה ואלו הן החסרות והמלאות שיש בארבע פרשיות אלו".
לאמור: הסיבה שלא ניתן לתקן מה שנכתב באופן חסר – פסול ואין לו תקנה – כי אסור להוסיף אותיות.
כל טוב
