שלום הרב לגבי תרומת לב. לפי מה שהבנתי רק לאחר הניסוי שעשה ר' שלמה זלמן על העז עם מכונת ההנשמה, והוא הוציא פסק עקרוני שכשתהיה דרך מדויקת למדוד מוות מוחי יהיה מותר. ולאחר מכן שהמציאו את המכשיר שמודד בדיוק מתי יש מוות מוחי התירו. אך עד אז חששו לשיטת רש"י שמוות מוחי איננו מוות. (והרב אלישיב אוסר עד היום) ומדוע חששו לשיטת רש"י כשמהצד השני תלויים חיים של אנשים אחרים. אכן יש כאן ספק רציחה לכאורה, אך יש להוסיף לשיקולים שהמת מוות מוחי מוגדר כטרפה. וגם יש לאו של "לא תעמוד על דם רעך" תודה רבה!
שלום וברכה
שאלת חכם חצי תשובה (צריך לעדכן חלק מהניסוחים, למשל "הרב אלישיב …. עד היום…"). .
החשש היה בנוי על עיקרון הלכתי, שהוא גם עיקרון מוסרי ממדרגה ראשונה: "אין דוחין נפש מפני נפש". דין "לא תעמוד" אינו מתיר לאדם להרוג את עצמו, בוודאי שלא אחרים, כדי להציל מישהו. הוא מחייב אותו להסתכן כדי להציל נפשות, וזה לא המקרה.
בשל כך, גם בספיק רציחה לא דוחין נפש מפני נפש.
לגבי הגדרה כטריפה: כידוע לך, אין אנו מוסיפים הגדרות לטריפה על אלו שנקבעו בהלכה ביסודו של דבר.
עד כאן דבריי מכוונים כדי לבאר את ההיגיון שבדברי גדולי ישראל זצ"ל.
אך אני מתקשה לקבלם, בשל העובדה שקשה מאוד לראות בכך "ספיק רציחה". מדובר במוות מוחלט וסופי.
כל טוב
