שלום,
האם יש נפקא מינה לפסיקת הלכה, להוראת תורה, להוראת מידות טובות ודרכי חיים או למשהו אחר שלא מניתי לרב שיש לו הסמכה או לרב שאין לו הסמכה?
אם יש הבדל – האם זה משנה האם זה הסמכה מהרבנות הראשית או הסמכה מרב אחר?
שמעתי גישה שאומרת שאין שום הבדל בין רב שיש לו הסמכה לבין רב שאין לו – האם זה נכון?
אם זה נכון – מדוע רבנים עושים הסמכה מהרבנות? וכמו כן – איך אפשר לדעת אחרי איזה רב ללכת בפסיקות הלכה או בהדרכות כלליות לחיים בתחומים שונים אם אין משמעות להסמכה?
שלום וברכה
לפני זמן לא רב התקיים בישיבה שיעור על המקור המרכזי לדיון הזה:
זה מהווה רקע לדיון.
בגדול ניתן לומר כך: עם ישראל קיבל על עצמו למלא את מקומה של הסנהדרין המוסמכת באמת, על ידי ממלאי מקום שהם הרבנים, שנסמכו על ידי רבנים שקדמו להם. זה לא חייב להיות הרבנות הראשית, אולם בשל העובדה שלסמיכה על ידי הרבנות הראשית יש גם משמעות רשמית במדינת ישראל (לא מבחינה הלכתית – מבחינה תעסוקתית) – רבים מעדיפים שתהיה להם גם סמיכה של הרבנות הראשית. אולם עיקר העיקרים הוא הסמיכה שנסמך אדם על ידי רבו.
זה לא פותר את השאלה אחרי איזה רב ללכת, שכן יש רבנים רבים שנסמכו, בין על ידי רבותיהם, ובין על ידי הרבנות הראשית. אין לו לאדם אלא למצוא את הרב שהוא מקבל דרכו העצמה, תשובה מספקת לשאלותיו, ושהרב הזה מושך אותו קדימה ולמעלה לשמירת תורה ומצוות, לאהבת תורה ויראת שמיים, ושדעת הבריות נוחה הימנו.
כל טוב
"