חובת גיוס לצבא – לפרשת במדבר
פרשנים רבים עסקו בשאלה מפני מה פותח ספר במדבר במפקד. עיקר שאלתם נובע מהעובדה כי לא מזמן נפקד עם שישראל – בשעה שנבנה המשכן וכל אחד הביא את מחצית השקל נעשה מפקד מדוייק של האומה, ונודע מספרם של "כל העובר על הפקודים". תשובות רבות נתנו לכך, ונראה כי בפשוטו של מקרא יש להתייחס באופן מיוחד […]
על הכהונה פרשת תצווה
שתי מגמות סותרות אנו מוצאים במקורותינו ביחסלכהונה. מחד גיסא, אנו מוצאים הערצה עצומה לקיומה של הכהונה, ויש לה תפקידיםעיקריים במבנה של עם ישראל. הכוהנים הם המשרתים בקודש, והם המופקדים על המשכן ועלהנעשה בו. לא זו בלבד, אלא שאנו מוצאים בתורה תחומים נוספים שהכוהנים מופקדיםעליהם. אחת הדוגמאות היא תלמוד תורה והוראת הדינים לעם ישראל: "יורו משפטיךליעקב […]
שפת "לצאת ידי חובה" ושפת התרומה
ישנם גם דברים שלא חייבים לעשות; הביטוי "לצאת ידי חובה" הוא ביטוי חשוב מאוד, המלמד שיש חובות שצריך לקיימן, אולם יש לו גם צל, צד הפוך: היוצא ידי חובה אינו יוצא ידי זכות; הרעיון ש"גדול המצווה ועושה הוא יסוד הגדול, אולם אין ספק שיש גם גדלות שמי שעושה למעלה ממה שצריך; ההלכה מכוונת מאוד שהחיים […]
אחריות האדם לרכושו ולמעשיו
פרשיות נזיקין שבפרשת השבוע מלמדות יסוד הלכתי פשוט וחד – האדם אחראי. הוא אחראי לשורו ולחמורו שלא יזיקו, הוא אחראי לאש היוצאת מתוך שדהו; הוא אחראי לבהמותיו שלא תנגחנה; ובעיקר – הוא אחראי למעשיו שלו עצמו: אדם מועד לעולם. זהו העיקרון היסודי של ההלכה. כשיורד עיקרון זה לפרטי המעשה אנו מוצאים חילוקי דינים שונים. […]
הכתובה שבינינו ובין ריבונו של עולם
אחד המנהגים המיוחדים שבמנהגי החופה שבעם ישראל הוא הקראת הכתובה מתחת לחופה. הקראה זו אינה חובה הלכתית, ואינה חלק מהחופה. ביסודו היא נקבעה כדי להבחין בין אירוסין לנישואין. בשל העובדה שאין אנו נוהגים עוד בהפסקה של שנה בין השניים, אלא של כמה דקות בלבד, אנו מקריאים את הכתובה כדי שהנישואין (שבע הברכות) לא ייראו כחלק […]