על 'מחקרים במקרא ובחינוך
יובל שרלו על 'מחקרים במקרא ובחינוך מוגשים לפרופ' משה ארנד בדורות האחרונים עברו כמה וכמה גלים ומישברים על האמונה בישראל. גלים אלה, בעיקרם, היו גלים רוחניים שאיימו להטביע את שומרי המסורת בים הסוער של מה שדימה להיות אבן היסוד של הכפירה. ניתן למתוח קו מאפיין של התוצאות וההתמודדויות עם גלים אלה. בראשונה הם […]
וישי הוליד את דוד
וישי הוליד את דוד בדרכים שונות ניתן לתמצת את תוכנה המהותי מגילת רות. הטובה שבהן היא לקרוא את הפסוק הראשון ואת הפסוק האחרון, ולהבין מקריאה מיוחדת זו את מהותה של המגילה. פעמים רבות המסגרת הנוצרת מחיבור הפסוק הראשון והאחרון היא הפרשנות הטובה ביותר למהותה הספר כולו. המגילה פותחת ב"ויהי בימי שפוט השופטים", ומסיימת במילים […]
על כלל ישראל
שש מאות ושלוש עשרה המצוות המקובלות למשה מסיני זכו לרשימות שונות ולדרכי ספירה שונות שלהן. מעבר למחלוקת האם היגדים שונים המצויים בתורה הם מצווה או שהם הבטחה וייעוד[1], ישנה מחלוקת גם ביחס לדרכי מיון המצוות. המיון הידוע ביותר הוא חלוקתן למצוות עשה ולמצוות לא תעשה, אולם קיימים גם מיונים אחרים, כגון מצוות שבין אדם למקום […]
על ישיבות ההסדר – לכתב העת פנים
מבוא: קיומן של ישיבות הסדר אינו תופעה חדשה לציבור הרחב. אף שהלומדים בהן משרתים שרות צבאי מקוצר, הם זוכים להערכה רבה, בעיקר בשל העובדה כי השרות הקצר אינו נובע מאידיאולוגיה של אי-שרות, אלא ממפגש בין ערכים של תלמוד תורה ושותפות בעול הצבאי. נקודה נוספת היא משקלם הגבוה והנורא בבתי הקברות הצבאים, המעיד על היותם עומדים […]
על טרמפ ומידות
? לחץ כאן להורדת קובץ PDF המלווה את השיעור
אל תשליכני – על הפנסיה הממלכתית במדינת ישראל
אל תשליכני – על הפנסיה הממלכתית במדינת ישראל בין הפערים התרבותיים העמוקים ביותר הקיימים בעולמנו ניתן למנות את פער המבט על שכבות הגיל השונות. התרבות הצרכנית המשקפת את ערכי היסוד של החברה מלמדת כי העולם שייך לצעירים. על אף העובדה שכח הקנייה הגדול מצוי בדרך כלל בכיס המבוגרים יותר, אנו יכולים למנות שפע מאפיינים […]
על הנישואין – מאמר קצר לחוברת של משרד הדתות
על הנישואין – מאמר קצר לחוברת של משרד הדתות מערכת הקשרים שבין איש לאשתו מתפרשת על פני מרחבים רבים. מדובר בהסכמות רבות של נשיאה משותפת בעול; הנישואין כוללים בתוכם משמעויות כלכליות רבות, והופכים את בני הזוג לנשואים; החיים ביחד מחייבים שינוי באורחות חיים – יציאה מהאגוצנטריות לעולם ההתחשבות, מהאגואיסטיות אל הפרגון ומהשתיקה אל הדיבור. […]
על הנישואין לארץ אחרת
מעמד הנישואין כדת משה וישראל נפתח בברכת האירוסין שזה לשונה: "…אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין, ברוך את ד' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין" נוסח הברכה מבטא היטב את התפישה הדתית והאמונית של הנישואין אלה אינם מתחילים באהבת בני הזוג […]
היעדים העומדים בפני החברה הישראלית בתחומי הנישואין
היעדים העומדים בפני החברה הישראלית בתחומי הנישואין לא אשוב על ניתוח הבעיות והאתגרים בפניהם עומדת המשפחה היהודית. עשו זאת קודמיי, ואת שיש לי לומר בתחום זה אמרתי ביום עיון של "אל עמי" והדברים פורסמו בכתב[1]. תרומתי לדיון תהיה בהצבת שני יעדים עיקריים העומדים כיסוד החיים ביחסנו למשפחה. הייחוד ביעדים אלה שאין הם מנותקים מתפישת […]
בשובה ונחת תנגנו | על הניגון
בשובה ונחת תנגנו א רבנו, רואה האורות, לימדנו שתרגום משקלו בגימטרייא – תרדמה. בשעה שמבקש אדם להוריק מושג מסוים מכלי לכלי הוא מתרגם אותו ממערכת מושגית אחת לאחרת. כיוון שביקש אדם לתרגם – הפיל תרדמה על עצמותו, שכן לעולם אין התרגום יכול להכיל בקרבו את הרוח המקורית ששכנה בכלי המקורי. תעניתם של מתרגמי […]