יום שלישי, ד' תשרי התשפ"ז
זמני היום
שבו"ש
היו שותפים

קטגוריה: מאמרי רה"י הרב יובל שרלו

על הנישואין לארץ אחרת

מעמד הנישואין כדת משה וישראל נפתח בברכת האירוסין שזה לשונה: "…אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין, ברוך את ד' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין"  נוסח הברכה מבטא היטב את התפישה הדתית והאמונית של הנישואין אלה אינם מתחילים באהבת בני הזוג […]

היעדים העומדים בפני החברה הישראלית בתחומי הנישואין

היעדים העומדים בפני החברה הישראלית בתחומי הנישואין   לא אשוב על ניתוח הבעיות והאתגרים בפניהם עומדת המשפחה היהודית. עשו זאת קודמיי, ואת שיש לי לומר בתחום זה אמרתי ביום עיון של  "אל עמי" והדברים פורסמו בכתב[1]. תרומתי לדיון תהיה בהצבת שני יעדים עיקריים העומדים כיסוד החיים ביחסנו למשפחה. הייחוד ביעדים אלה שאין הם מנותקים מתפישת […]

בשובה ונחת תנגנו | על הניגון

בשובה ונחת תנגנו   א   רבנו, רואה האורות, לימדנו שתרגום משקלו בגימטרייא – תרדמה. בשעה שמבקש אדם להוריק מושג מסוים מכלי לכלי הוא מתרגם אותו ממערכת מושגית אחת לאחרת. כיוון שביקש אדם לתרגם – הפיל תרדמה על עצמותו, שכן לעולם אין התרגום יכול להכיל בקרבו את הרוח המקורית ששכנה בכלי המקורי. תעניתם של מתרגמי […]

על המחויבות וההתחברות

על המחויבות וההתחברות   במבט ראשון, מהותה של הדת והאמונה היא ההכנעה והציות. אנו מוצאים את חובת הציות במצוותיה של תורה, בהצהרות האלוקיות שלפני מתן תורה, בקריאת שמע הנאמרת פעמיים ביום לפחות, ובמקומות רבים אחרים. לפיכך, נראה כי הדרך הראויה לחנך לקיום תורה ומצוות, היא להציב את חובת הציות והמחויבות בעיקרון על יחידי, שהוא מגדיל […]

חסד נעורים – על האירוסין

חסד נעורים – על האירוסין   האירוסין הנהוגים בימינו אינם האירוסין של ימי המקרא והמשנה. בימי קדם היה פער זמנים של ממש בין האירוסין והנישואין. האירוסין ההלכתיים הם מה שמכונה בלשון המשנה "קידושין" ולכך התכוונה המשנה בתחילת מסכת קידושין באומרה "האישה נקנית בשלושה דרכים". המארס היה "קונה" את ארוסתו באחת משלוש הדרכים (בימים מאוחרים יותר […]

יום שלישי, ד' תשרי התשפ"ז
זמני היום
שבו"ש
היו שותפים

הרשמו לניוזלטר שלנו

תרומה מאובטחת בכרטיס אשראי.

דילוג לתוכן