"שלום וברכה מצטער שראיתי את השאלה רק אחרי פורים.על כן, בקיצור:בסוף המגילה כתוב במפורש: (לא) לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם:כלומר,חלק בלתי נפרד מקבלת פורים נובע מהעובדה שבסיפור הם קיימו על נפשם את דברי הצומות וזעקתם.זה אפוא הופך את הצום והזעקה לחלק מהסיפור הכללי.נחלקו ראשונים האם הכוונה היא לצום של אסתר המסופר במגילה במפורש (ואז קשה למה אם כן אנו לא צמים בי""ג בניסן, ששם היה הצום המקורי), או שהוא הצום והזעקה בי""ג באדר שאינו מסופור במפורש במגילה אלא כאן בלבד, אולם הצום בעת מלחמה מוכר לנו ממקומות נוספים בתנ""ך. בין כך ובין כך – זה חלק מהסיפור. כל טוב"
