לכבוד הרב שלום וברכה, ראשית תודה על קולך התורני החשוב, המעמיק, קול שבין השאר מלמד דרך מחלוקת ודרך הסתכלות על ה"אחר", קול שלא פעם נותן מרגוע לנפשי. תודה..
זה עתה חזרתי מערב העיון המרתק בהשתתפותך על "המשפחה במאה ה21". הערב עורר שאלות, חששות ותקוות.
דובר שם על פי הבנתי, על כך שהמשפחה "הנורמטיבית" (אבא ואמא וילדים) היא העדיפה בהרבה על אף חסרונותיה. והועלו כדרך אגב כל מיני חששות מהמשפחות החדשות למיניהן וההשלכות שיכולים להיות בעקבות החידושים הטכנולוגיים בענייני הפרייה וכד'.
על אף שהנטייה הטבעית שלי באופן מובהק להסכים לדברים יצאתי בתחושה שלא קיבלתי הסבר מפורט ומנומק שיסביר לי מעבר להרגשה למה זה אכן כך. לטעמי יש בעיה לבסס ערך כל-כך מהותי על חששות וחסרונות מהדרך האחרת. עלו בפאנל חששות מילדים ללא זהות, ללא ידיעה מי האבא הביולוגי שלהם. עלו טיעונים שערך האינבידואל והאהבה גובר על העמל וההתמסרות לאחר וכד'. אך לכל חששות אלו יבוא ויטען האדם הליברל שאלו מחירים שכדאי לשלם בשביל ערכים אחרים (וגם אותם מחירים בתהליך הזמן יהפכו למקובלים יותר וכך הם גם פחות יהיו כבדים) או מה נגיד כאשר הליברל יציע אפשרויות יותר "סטריליות" (קצת כמו שהביאה ד"ר רמון) כגון: הומו ולסבית ידידים שמביאים ילד בהפרייה ומגדלים ביחד את הילד ללא תא משפחתי תחת קורת גג אחת. כמו כן אפשר לטעון שיתרונות תועלתניים לתא המשפחתי הנורמטיבי, יכולים (אולי) להשתנות במרוצת הזמן או מנקודת המבט, (למשל, מי אמר שלכל האנשים אושר בטוח ורגוע עדיף על התרגשויות, דרמות ועונג) ולשאלתי.. מה הסיבה החיובית המהותית, אולי אפילו אומר הקדושה, שמבנה הבית הנורמטיבי עדיף וראוי להילחם עליו אל מול רוחות הזמן? (העשה טוב לא הסור מרע..) למה התורה שמה במרכז (לפי הבנתי הדלה) את חיזוק וקידוש התא המשפחתי? ולמה עם כל התמורות עדיין העולם הרבני האורתודוקסי מאוד שמרן בנושא? סיבות מהותיות אלו צריכות "לגבור" על הפגיעה באותם ה"אחרים" (בעלי נטיות למיניהן, גרושים, וכד'). כל טוב.. ותודה מראש..
