שלום וברכה
הסוגיה שאתה מעלה בדבריך היא מהיסודיות ביותר הקיימות בעולם שבו אנו בוחרים. זה נכון ביחס לכל בחירה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחירת בן או בת זוג.
שכן, הבחירה ביסודה מבוססת על העיקרון שיש יותר מאפשרות אחת, וכל הכרעה שאנו מאמצים אפשרות אחת, מהווה גם דחיה של האפשרות האחרת. וכיוון שבעולמנו אכן ישנן יתרונות בכל אדם ובכל הקשר, אנו מודעים לא רק לאור הגדול של מה שאימצנו, כי אם גם לדברים שעליהם אנו מוותרים.
ממילא, בחירה במשהו תהווה תמיד גם הכרעה שאנו מניחים לאפשרות האחרת. וזה הדבר שיוצר את הקושי הגדול ואת המצוקה.
מה מהווה את המענה לכך ?
אנו מאמצים את מושג ה״ברית״.
מהי ברית ? אפשר להדגים זאת בקשר בין מדינות. מהי המשמעות ששתי מדיניות כורתות ברית הגנה (לדוגמה). לכאורה הברית מיותרת, שכן אם תהיה שותפות באינטרסים של שתי המדינות – אין צורך בברית, שהלוא גם בלעדיה הם תשתפנה פעולה.
ברם, הברית אומרת שמעתה והלאה – גם אם לא תהיה זהות באינטרסים, ישנה התחייבות עמוקה לבוא האחת לקראת השניה, ולפעול לאור הנאמנות ההדדית.
הדבר נכון גם בזוגיות: משעה שבני זוג כורתים ברית ביניהם – הם מקבלים על עצמם לפעול האחד לטובת השני לאורך כל החיים כולם. גם במצבים שבהם יש וויתור על אפשרויות אחרות, גם במצבי קושי במסע הזוגי המשותף – נכרתת ברית של הליכה משותפת בדרך, בנאמנות מוחלטת, גם כאשר מדובר בוויתור על האפשרויות האחרות.
זו העוצמה הגדולה של הזוגיות, וזה המענה לתסכול הכרוך תמיד בעולם של בחירה. הברית הזו היא הנאמנות המוחלטת, וההכרה כי ההליכה במסע המשותף אל הלוא-נודע היא העומדת במרכז הקשר הנוצר ביניכם, בברית הקודש הזו.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב, ושמחנו בשמחות
